אדריכלות כפסל או כאומנות שימושית

כל אדריכל למד על תקופות שונות באדריכלות, אל סגנונות שונים ומגוונים, אני אהבתי להבין את דרך החשיבה של
אדריכלים, אהבתי לראות את שפע הרעיונות והיצרתיות שיש לאנשים, כך גם היום לכל מקום שאני נוסעת מסתכלת
על הבתים.
הבתים והאנשים הם שילוב מיוחד, הרבה משפטים נאמרו על השילוב בנהם, ביתו של האדם מבצרו, הבית כמקום הבטוח
והמוגן ועוד מגוון של משפטים כאלו שמייחסים לבית מקום מרכזי בחיים של האדם, המקום שאליו הוא מגיעה להרגע
ולנוח, המקום שאליו הוא מגיע לאכול ולישון, מקום המפגש שלו עם משפחתו, מקום שבו הוא מרגיש בטוח ומוגן.
לאורך השנים פגשתי המון אדריכלים ואנשים מקצוע בענף הבניה וראיתי שיש המון גישות לנושא הבית,
הגישות נעו בין הגישה שלראות בבית כפסל, כמבנה שבה לבטא את יצירתו של האדריכל, פחות שם דגש על הצרכים
האישיים של המשפחה שגרה בו, בגישה הזו יוצאים לרוב בתים מאוד יפים ומאוד מרשימים לעומת זאת המשפחה שחייה
בהם מתאימה את עצמה בדרך כלל למבנה, מצד שני עומדת הגישה שרואה בבית כאומנות שימושית מבנה שמיועד לשמש
את המשפחה שחייה בו ולא מתייחסת ליופיו, בגישה הזו יוצאים לרוב בתים מאוד שימושיים ופרקטים והמשפחה שחייה
בהם מאוד נוח לך אולם הבית לא מזמין לא יפה, רוב האדריכלים נעים בין הגישות האלו, אני עובדת יותר קרוב לגישה
של הבית השימושי ופחות הבית היפה, מתוך אמונה שלאורך השנים בית שהוא שימושי אנשים יטפחו אותו וישקיעו בו
והוא יהיה יפה, לעומת זאת בית יפה לאורך השנים אם לא יהיה להם נוח בו הם לא ישקיעו בו והיופי שלו יעלם.
ההתנהלות מול אנשים, ללמוד להכיר אותם להתחבר אלהם להבין אותם, לחבר אותם לבית שתומך באורח חייהם,
בית שיואהבו ויתחברו אליו, זהו סוג של תהליך שהולך ומתפתח ונבדק מכל כיוון אפשרי ובסופו, בסופו נוצר בית
שיתמוך לאורך שניים באנשים שיגורו בו, כל בית שונה ומיוחד בהתאם למשפחה שחייה בו ולכן כל פעם התהליך הוא
שונה וכך גם התוצאות, זה מה שחשוב ויפה ושומר על כאדריכלית לחוות דברים חדשים וטובים בכל בית ובית.