נוסטלגיה

כמעט בכל יום מומצאים אלמנטים חדשים בענף הבניה, אדריכלים מתפתחים ומיצרים סגנונות חדשים,
רעיונות משודרגים, הענף כולו כמו שאר הענפים הקיימים הולכים קדימה עם הקידמה שבעולם.

אין ספק שהקידמה מאפשרת לנו חיים בצורה יותר נוחה, יותר יעילה, לא צריך כבר לסחוב בלוקי
קרח פשוט פותחים את המקרר ויש בשפע ובחלק מהמקררים אפילו לא צריך לפתוח מספיק ללחוץ
על כפתור והקרח יוצא בקלות.

בסוף השבוע האחרון טיילתי בסמטאות יפו, ראיתי את המבנים הגדולים והחדשים שנבנו לפי חוקי
הקדמה וראיתי גם את המבנים הישנים שעברו תהליך של שימור.

במבנים שעברו שימור היה משהוא נוסף שלא היה במבנים החדשים, הייתה להם היסטוריה,
ההיסטוריה היתה ניכרת בכל חלקי המבנה.

מבנה שפעם שימש כבית למשפחה והיום משמש כבית עסק, נוצרת המשכיות, המבנה ממשיך להיות
שמיש ויעיל לבעליו, אולי עבר עליו שינוי קל העניין שבסיסו נותר כפעם.

המבנים האלו יוצרים אזורים קסומים ביפו, אזורים אם אוירה מאוד נעימה ורגועה, אני מקווה שבתוך
התהליך האוכלוסיה שחייה באזור משתלבת ונהנת מהתהליך שקורה.

ממליצה בחום לטייל רגלית ביפו ולשטוף את העיניים במבנים המיוחדים, מבנים מלאי אלמנטים עיצוביים,
מלאי סיפורים מהעבר, אפשר גם לשבת באחת המסעדות ולהתבונן סביב, לספוג קצת נוסטלגיה.

מעניין היה ללוות תהליך בניה של אחד הבתים, הייתה טכנולוגיה מאוד פשוטה, הרבה עבודה ידנית,
בניה סביר להניח יותר איטית ובסופה נוצר בית יפיפה.

סגנון בניה שונה מהיום, כתוצאה מסגנון חיים שונה מהיום, מיוחד ונפלא שהעבר משולב בהווה.