כשהייתי ילדה היה לנו בבית בוידעם, תמיד מלא בדברים שאף אחד לא נוגע בהם
בגלל שלאף אחד לא היה כוח וסבלנות להתאמץ להגיע אליהם, רק בקצה באזור שקל
להגיע אליו היו המזוודות של אבא שלי ז"ל, הוא היה טס המון כחלק מעבודתו.
הזיכרון של המון חפצים שנמצאים בתוך מקום סגור ולא נגיש הלכה איתי לאורך השנים,
בעבודתי כאדריכלית מאוד חשוב לי הנגישות למקומות אחסון והנגישות בתוך מקומות האחסון.
בית יכול להיות גם נוח וגם יפה, בדרך כלל בתים שלאנשים נוח בהם האנשים משקיעים בבית והוא גם יפה.
תגובות
הוסף רשומת תגובה